בנייה רוויה מתאפיינת בכך שהיא חוסכת בקרקע ומנצלת היטב את נכסי היזמים. בשביל להשיג את המטרות הללו, משתמשים בשיטה שבה בונים לגובה (כמו בנייני דירות או משרדים). כמו כן, היא עוזרת לנצל את עתודות הקרקע לטווח הארוך והיא עולה בקנה אחד עם האינטרסים של הרשויות המקומיות.
לכל יישוב אופי משלו ואנחנו רגילים לאפיין אותם בהתאם לצורת הבנייה בהם – יישובים כפריים קטנים שבהם בנייה נמוכה ומפורזת על פני שטח גדול, לעומת יישובים עירוניים בגדלים שונים שבהם יש בנייה לגובה המצטופפת בשכונות. עם הזמן, חלים שינויים הכרחיים ויישובים מתפתחים בהתאם לגידול באוכלוסייה ובביקוש היישוב למגורים נוספים.
מכיוון שכל התפתחות כזאת חייבת להיות כפופה לתכנון מוקדם, משתמשים בזה על מנת לשלוט בצורת הבנייה כדי להשפיע על התפתחות היישוב. עם זאת, הזמנים משתנים ומוכיחים שגם בתפיסות של ועדות תכנון ובנייה וגם של הנהלות ישובים ורשויות שונות חלים שינויים בהתאם לרוח הזמן.
בנייה רוויה - הגדרה
גידול אוכלוסין דורש פתרונות דיור נאות מבלי שיגבו מחירים יקרים מדי. בעבר, עם קום המדינה, כשהגיעו לכאן גלי עולים מכל העולם, נוצר צורך בדיור מהיר וזול ופיזור אוכלוסין משיקולים שונים ולכן נבנו עיירות פיתוח וישובים שונים. בנייני העולים והשיכונים המפורסמים היו הדרך הטובה ביותר לספק דיור זול לרבים במהירות ולכן הם נחשבים בישראל לראשית הבנייה הרוויה שעושה שימוש מושכל בקרקעות ציבוריות לשיכון כמה שיותר אנשים על פני כמה שפחות שטח. יש לכך יתרונות רבים ואחד מהם היה המחיר הזול והחיסכון במשאבי קרקע. כך היה רוב השנים ביישובים אורבניים – יותר העדפה לבנייה שמשרתת את הביקוש לדיור רב וזול יותר וככזה שנחשב יותר חסכוני מבחינת משאבים.
בנייה רוויה נחשבת לכל בנייה של ארבע יחידות דיור על דונם אחד, כך שזה יוצא מבנה של שתי קומות בהן לפחות ארבע יחידות דיור. המטרה בבנייה רוויה בימינו היא לבנות יותר לגובה כך שיהיו יותר יחידות דיור על פני דונם ובכך אפשר להפיק כמה שיותר תועלת מכל קרקע. השינוי באג’נדה גורמת כיום גם ליישובים כפריים לבנות לגובה ואנחנו כבר רואים אפילו מושבים וקיבוצים מחפשים פתרונות בנייה רוויה כדי לספק יותר פתרונות דיור לביקוש הגובר למגורי בשטחים כפריים פתוחים. זה עדיין נחשב במסגרת הקריטריונים לאיכות חיים גבוהה וכל מה שנותר כעת הוא להדביק את הביקוש לטכנולוגיות וחומרים ששומרים על קיימות ואינם גורמים לפגיעה באיכות הסביבה.
הקשר בין בנייה רווייה לאיכות הסביבה
השאלה של איכות הסביבה קשורה בהכרח לשאלות על הגידול באוכלוסייה והשפעתו על ניצול משאבים בדרך נכונה. עד לא מזמן לא הקדישו מחשבה כלל כיצד יש לספק את צרכיה מבלי לגרום לפגיעה באיכות הסביבה, משום שכל פגיעה כזאת הינה בעלת השלכות לאנשים הגרים באותו אזור. אין ספק שככל שיש יותר אנשים במקומות מסוימים יש יותר עומס ודרישה לספק שירותים שצורכים אנרגיה, מים וקרקע, וגורמים מצדם לכך שהעומס מקשה לשמור על פרוטוקולים לא מזהמים של התנהלות בכל תחום. זה מה שהוציא לכל בנייה רוויה את המוניטין השליליים והלא מוצדקים שלה בעבר, משום שהיא גם נעשית בדרך שאינה שומרת על הסביבה ואינה מבטיחה קיימות.
האג'נדה החדשה – טובת הסביבה
כל בנייה וכל תכנית מתאר מושתתות על ההבנה שיש יישובים המתאימה להם צורת בנייה מסוימת ואופיינית, כמו בנייה כפרית או אורבנית. אבל מה קורה כאשר יש לאחראים על קביעת התכניות גם אג’נדה? כאשר אג’נדה זאת תואמת גם את טובת הציבור ותושבי היישוב יש התאמה מוחלט גם בין אופי הבנייה לבין רצון התושבים, זה בסדר גמור. אבל לפעמים חובה לבצע שינויים בתכנונים משום שכיוון היישוב הכללי חייב להשתנות בהתאם לשיקולי כדאיות אחרים.
כך, אנו מוצאים את השינוי באופי היישוב כאשר מוותרים על העדפות יוקרתיות אך בזבזניות משאבים. כאשר טובת האנשים לא באה על חשבון הסביבה, כמו בניית בתים פרטיים והתרחבות המשתרעת על פני שטחים גדולים, אנחנו מוצאים העדפה ברורה של בנייה רוויה ורצוי שתהיה מחומרים מתכלים או ממוחזרים ובשיטות בנייה חדשניות אשר מתעדפות קיימות ואת איכות הסביבה.
מה השתנה באג'נדת הבנייה?
רמת החיים העולה בישראל גרמה לרבים לחפש גם שיפור בצורת המגורים, משום שבנייה נמוכה של בתים פרטיים עם חצר וגינה נחשבת לסימן יוקרתי. כך, נבנו בישראל יותר ויותר יישובים פרטיים או הרחבות של יישובים כאלה, כאשר חלקן נבנה על בסיס בתים קטנים וישנים שהורחבו לפי טעם אישי, וחלקם היו חלק משכונות “בנה ביתך” שנפוצו בכל יישוב בארץ וכך הצליחו להגשים חלום של רבים לבית פרטי עם גינה. זה משנה לגמרי את מראה היישובים והופך אותם למגנט לעוד אוכלוסייה חזקה, כמובן, ולכן ראשי יישובים כאלה היו מעוניינים בבנייה כזאת למרות משאבי הקרקע המתכלים. הטענה הייתה כי דווקא בנייה כזאת מקילה על המשאבים משום שאין עומס על התשתיות כמו חשמל, ביוב ומים ולכן יש לעודד דווקא יישובים כאלה המתפרשים לרוחב ולא לגובה.
הביקוש לחלופות ירוקות
מרגע שהבינו שיש צורך חיוני בשמירה על איכות הסביבה החל המרדף אחר חלופות ירוקות. אולם זה לא תמיד עונה על הציפיות משום שאנחנו נמצאים כעת בשלב ביניים הוא בין התקופה שבה עשו שימוש בחומרים ובאנרגיות מזהמות ומתכלות כמו דלקים פוסיליים לדוגמה, לבין פיתוח טכנולוגיות בנייה חדשניות וירוקות וניצול אנרגיה נקייה או ירוקה. החדשות הטובות הן שאנשים מחפשים כל הזמן פתרונות טובים יותר לבנייה או אספקת אנרגיה ואפילו תעשיית מזון שאינה מתאכזרת לבעלי חיים או מזהמת את כדור הארץ, וכשמחפשים המון זמן נותנים הזדמנות גם ליזמים וגם לרעיונות שמוכיחים את עצמם בישראל ומעבר לים בתחום זה.
היוזמות מבורכות בעיקר בגלל עלויות גבוהות שהיו עד לאחרונה של כל החלופות הירוקות שנועדו להקטין זיהום. אם בעבר כל מה שקשור בקיימות ובכל מה שנחשב ירוק או נקי נתפס כלוקסוס שאינו מצדיק את המחיר שצריך לשלם עליו, היום מבינים שאפשר למצוא דרכים שונות להיות ירוק או נקי גם מבלי לשלם מחירים גבוהים. זה חיוני במיוחד כאשר צריך לספק פתרונות דיור רבים לביקוש העולה בשל הגידול באוכלוסין. כך קורה שכעת, לאחר שנים רבות של התפרשות לרוחב מתחילים לעודד שוב בנייה רוויה לגובה.
איפה עוד ניתן למצוא בנייה רוויה חדשנית?
כל השכונות החדשות שנבנות כיום בשטחים שהופשרו לבנייה בערים וביישובים שונים הן חלק ממגמת הבנייה הרוויה שמספקת איכות חיים גבוהה, ולכן הסטנדרטים שלהן אמורים להיות משודרגים. פרויקטים של התחדשות עירונית שנועדו מלכתחילה לספק זאת עושים זאת גם הם אבל במרכז הערים ובשכונות חלשות, שבהן הם משפרים את המבנים ומכינים אותם לקראת רעידות אדמה וסיכונים ביטחוניים, אבל גם למטרת בנייה חדשנית המושכת אליה אוכלוסייה המחפשת איכות חיים.
יתרונות וחסרונות:
התחדשות עירונית – פרויקט מסוג זה יכול להתאים גם להתחדשות עירונית. הדוגמה הכי טובה היא פינוי בינוי, כחלק מפרויקט שבו מפנים שכונות שלמות של בניינים נמוכים צמודי קרקע, כדי להחליף אותם בבנייה לגובה. עם זאת, זה קיים גם בפרויקטים של תכניות מתאר ארציות לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה.
תשתיות עירוניות – הבעיה העיקרית הינה עומס על התשתיות. אם בונים לגובה ולא מבצעים את ההתאמות הנדרשות בתשתיות העירוניות, המשמעות היא עומס לא רק על הכבישים – אלא גם על החשמל. כפועל יוצא מכך, המסקנה היא שצריך לשלב פרויקטים שונים של בנייה רוויה יחד עם תכנון רחב יותר.