תגובה: פער בין רגולציה 'מנומנמת' לאחריות קריטית: למה אסונות בנייה הם בלתי נמנעים

אירוע כמו קנס לקופת חולים מאוחדת על דליפת מידע, גם אם הוא ברמת הסייבר והפרטיות, הוא הרבה יותר מסתם תזכורת – הוא מראה מדויקת לפער הבלתי נסלח בין ההגדרה הרגולטורית המנימליסטית לבין האחריות הכוללת והקריטית לתקינות המערכת. הבעיה אינה מתחילה רק כשמסתכלים על כל רכיב בנפרד, אלא כשרואים בו ישות עצמאית במקום חלק ממערכת מורכבת שחייבת לתפקד יחד. זה אולי נראה נכון על הנייר לעמוד בתקנות נקודתיות, אך המשמעות האמיתית היא שאם אין גוף שלוקח אחריות כוללת ואמיתית על עמידות, בטיחות ותפקוד המערכת, הרי שכשלי בנייה הם לא 'אפשרות' – הם 'ודאות'. בפועל בשטח, זה קורה גם בענף הבנייה, שם אנו רואים פערים קטסטרופליים בין תכנון לביצוע, וליקויים שמתגלים לרוב רק לאחר שהנזק התרחש, או גרוע מכך – כשחיי אדם בסכנה. האם נחכה לקריסה הבאה כדי להבין את גודל הכשל?