פיץ׳: פיץ׳ לתקשורת: הדיון על מגבלות הוספת ממ״ד מפספס את הסכנה ההנדסית האמיתית

שלום, הכתבה שלכם עוסקת במגבלות התכנוניות של הוספת ממ״דים בין מגרשים שכנים. זה נראה נכון — אבל הדיון הציבורי שוב מפספס את הפיל שבחדר: ממ״ד הוא פתרון נקודתי — הבעיה היא מערכתית. בפועל בשטח, הבעיה מתחילה כשמתייחסים לממ״ד כאל תרופת פלא, בזמן שחיבור מגדל ממ״דים קשיח מבטון לשלד ישן מבוסס עמודים ובלוקים מייצר אסימטריה קשיחותית חריפה (Torsional Irregularity). ברוב המקרים, בעת רעידת אדמה או הדף, הממ״ד אולי יישאר שלם, אך המבנה סביבו עלול לקרוס בגלל ריכוז מאמצים בחיבורים. המשמעות האמיתית היא שבטיחות לא יכולה להסתכם בחדר בודד של 9 מ״ר. בעולם מבינים כבר עשרות שנים שמיגון אמיתי מחייב מעטפת מונוליטית רציפה. בבדיקות פיצוץ רשמיות של צבא ארה״ב (FPED Quantico), קירות בטון מונוליטיים בשיטת NUDURA ICF עמדו במטען של 50 פאונד TNT ממרחק של 1.83 מטר בלבד — ללא כשל מבני ועם סדקים קלים מתחת ל-2 מ״מ, בזכות רציפות הבטון ויכולת ספיגת האנרגיה. ממ״ד הוא פתרון נקודתי — בטיחות אמיתית מתחילה בשלד המבנה. האם המבנה שאתה מתכנן באמת עומד בזה? בסוף, הכל חוזר לשאלה אחת: האם המבנה באמת מגן — או רק נראה ככה? אשמח לספק זווית הנדסית מעמיקה ומבוססת נתונים לנושא המיגון ומגבלותיו. בברכה,
דורון ערוסי הלוי, מנכ״ל
אקובילד סיסטם בע״מ