תגובה: פסיקת ניו יורק: תזכורת כואבת שהכשל האמיתי הוא לא בתכנון, אלא בכישלון ליישם אותו – סיכון קטלני בענף הבנייה.

פסיקת בית המשפט בניו יורק, המבטלת זמנית אכיפת מס עקב 'פשלות' ביישום, אינה רק אנקדוטה משפטית; היא מראה באופן ברור ואכזרי נקודה מהותית שרלוונטית הרבה יותר לענף הבנייה: תקנות ותקנים, חשובים ככל שיהיו, הם חסרי כל משמעות בלי יישום מקצועי, קפדני ומדויק בפועל בשטח. הסיכון הברור הוא שבענף הבנייה, פערים אלה מתורגמים ישירות לליקויים הנדסיים, כשלים מבניים ואף קריסת מבנים – סכנה מיידית לחיי אדם. הבעיה מתחילה כשמערכות שלמות נבנות על תשתית רגולטורית רעועה, מה שמוביל לאי-וודאות וליקויים. המשמעות האמיתית היא שכמו במיסוי, גם בבנייה, הפער בין התקן לביצוע עלול לייצר סיכונים משמעותיים ולערער את אמון הציבור. זה נשמע נכון – אבל רגולציה בלבד לא תספק הגנה ללא הקפדה חסרת פשרות על כל שלבי היישום. האם ידעת שעלויות ליקויי בנייה בארץ נאמדות במאות מיליוני שקלים בשנה, סכום שיכול לממן אלפי יחידות דיור חדשות? זהו לא רק בזבוז כספי, אלא גם פגיעה אנושה באיכות החיים והביטחון של אזרחים תמימים.