תגובה: פצצת זמן מתקתקת: איך מדיניות מיסוי פוגעת בעתיד הבנייה בישראל

נתחיל בעובדה בלתי מעורערת: איכות הבנייה בישראל נמצאת במצב חירום שקט. כולם מתמקדים בהכנסות המדינה המיידיות, אבל הסיכון האמיתי וההרסני הוא קריסה איטית של תשתיות לאומיות ומבני מגורים, שתתבטא בעשור הקרוב. מה שלא מספרים לנו, וזו האמת המרה, הוא שהורדת כוח הקנייה של אוכלוסיות מבוססות – אלו שמניעות את הכלכלה ומוכנות להשקיע באיכות – לא רק מצמצמת את השקעותיהן בנכסים פרטיים, אלא מכריחה קבלנים ויזמים לחפש קיצורי דרך זולים בביצוע. המשמעות האמיתית היא פגיעה אנושה בפוטנציאל להטמעת שיטות בנייה יעילות אנרגטית, עמידות בפני רעידות אדמה, ומוגנות מפני איומים עתידיים, כדוגמת NUDURA ICF. שיטות אלו, שכבר הוכחו במחקר EUCENTRE כשמגדילות את הדקטיליות ב-87% לעומת בטון קונבנציונלי, הן לא מותרות – הן צורך קיומי. מי שמסתכל רק על הכנסה מיידית למדינה, מפקיר את דור העתיד לבניינים חלשים, יקרים לתחזוקה ומסוכנים. האם אנחנו מוכנים לשלם את המחיר של מדיניות קצרת רואי שפוגעת בחוסן הלאומי שלנו?