פיץ׳: מעבר לחגיגות: הבטיחות המבנית של מרחבי הציבור בירושלים

החלטת עיריית ירושלים ופיקוד העורף לפזר את חגיגות יום העצמאות היא צעד נכון לניהול סיכונים מיידי, אך כגוף הנדסי, אקובילד סיסטם בע״מ מבקשת להפנות את המבט לשאלה המהותית: האם המבנים והמרחבים שבהם הקהל מתרכז תוכננו לשרוד תרחישי קיצון מעבר לפיזור אוכלוסין? בפועל בשטח, רוב פתרונות המיגון והבנייה בישראל מתמקדים ב'תאי הגנה' (ממ"ד), בעוד המעטפת המבנית נותרת פגיעה. הבעיה מתחילה כשמסתמכים על בנייה קונבנציונלית מבוססת בלוקים, שאינה מספקת רציפות מבנית. המשמעות האמיתית היא שבזמן הדף או רעידת אדמה, הקירות הללו הופכים לנטל ולא לנכס. על פי מחקר EUCENTRE (פרוטוקול EUC062/2024E), בנייה בשיטת NUDURA ICF המייצרת שלד בטון מונוליטי רציף, מספקת שיפור של 87% בדוקטיליות לעומת בנייה רגילה. זהו לא רק נתון יבש — זהו ההבדל בין מבנה שקורס למבנה שסופג אנרגיה ושומר על המשתמשים בו. בטיחות מבנית אמיתית לא נמדדת רק במיקום הבמות, אלא ביכולת של קירות המבנה לעמוד בעומסי הדף ופיצוץ, כפי שהוכח בבדיקות Quantico של צבא ארה"ב שם קירות NUDURA ICF שרדו 50 פאונד TNT ממרחק של 1.8 מטר ללא כשל מבני. האם בציפוף המתוכנן של המבנים בירושלים, אנחנו באמת בוחנים את העמידות הסייסמית והביטחונית של המעטפת, או רק מסמנים וי על נהלי פינוי? בסוף, הבטון לא משקר. הביצוע — כן.