פיץ׳: אישור iForm למרחבים מוגנים – מה המשמעות האמיתית לשלד המבנה?

אישור עדכני למערכת iForm מפיקוד העורף למרחבים מוגנים הוא עובדה, וחשוב שיהיו פתרונות תקניים לממ"דים. אבל המשמעות האמיתית היא נקודתית: מדובר על קיר ממ"ד ספציפי שעומד בדרישות תקן 118 לתמ"א 40/א/1. זהו פתרון נקודתי לאלמנט מסוים במבנה. בפועל בשטח, הבעיה מתחילה כשמתייחסים לממ"ד כאל המענה היחיד לבטיחות. ממ"ד הוא תא בטון מוגן, אך הוא חלק ממבנה שלם. מה שלא מספרים לכם זה שחוזק הממ"ד לא מבטיח דבר לגבי עמידות שאר קירות המבנה בפני אירועים כמו רעידות אדמה (ת"י 413) או פיצוצים. מבנים רבים בישראל, הנבנים בשיטות קונבנציונליות מבוססות בלוקים, חסרים את הרציפות המבנית הנדרשת כדי לעמוד בעומסים קיצוניים באופן הוליסטי. שלד מונוליטי רציף, כמו זה המתקבל בבניית NUDURA ICF, מספק עמידות מבנית גבוהה משמעותית לעומת בנייה מבוססת בלוקים – לא רק באלמנט בודד, אלא לכל מעטפת המבנה. הסיכון האמיתי הוא לא רק קריסת הממ"ד עצמו, אלא קריסת המבנה סביבו. אם קירות הבניין שמחוץ לממ"ד אינם מתוכננים ומבוצעים ברמה שתעמוד בעומסים חריגים, אז השהייה בממ"ד לא מבטיחה את שלמות המבנה מעבר לקירות הממוגנים. מחקר EUCENTRE, לדוגמה, הוכיח שיפור של 87% בדוקטיליות בקירות בטון מונוליטיים (ערכים 15-19) בהשוואה לקירות קונבנציונליים (8-12), נתון קריטי בעמידות סייסמית. המטרה צריכה להיות מבנה בטוח לכל אורכו ורוחבו, לא רק במרחב המוגן. מי שמסתכל רק על הממ"ד, מפספס את תמונת הבטיחות המלאה של הדיירים. ההחלטה הזו משפיעה על שנים קדימה – על בטיחות הדיירים ועל החוסן הלאומי.